בדומה למלחינים רבים שיצירתם הולכת ונחשפת רק בשנים האחרונות, חייו ויצירתו של נגן הוויולה והמלחין הגרמני הנינג שרודר (1896-1987,Hanning Schröder) נפגעו באופן משמעותי ממאורעות מלחמת העולם השנייה והוא סבל מרדיפות, דיכוי ופיטורין וכתוצאה מכך – מהזנחה של מחקר וביצוע של יצירותיו במשך שנים רבות. במקרה של שרודר, אותו דיכוי קיבל פן פוליטי אחר גם אחרי מלחמת העולם השנייה כיוון שעבד במזרח ברלין וגר במערבה. אל הביוגרפיה של שרודר כאמן מתווסף פרט משמעותי המעיד על אומץ ליבו ועל עמדתו המוסרית – בשנת 1978 הוא קיבל את אות "חסיד אומות עולם" מידי יד ושם. שרודר ורעייתו קורנליה שרודר-אוורבך, נגנית ומוזיקולוגית ממוצא יהודי, הסתירו בביתם שבברלין את בני הזוג ורנר ואילזה רוולד (Rewald) בין השנים 1944-1945.
הנינג שרודר נולד ברוסטוק שבגרמניה ביולי 1896. הוא למד קומפוזיציה ומוזיקולוגיה בפרייבורג ובין מוריו היה יוליוס וייסמן, מלחין, פסנתרן ומנצח שהפך בהמשך לתומך נלהב של הרייך השלישי וכחביב השלטון אף קיבל את הזמנתו של אלפרד רוזנברג, השר הממונה על השטחים הכבושים במזרח, לחבר מוזיקה שאמורה הייתה להוות תחליף ל- "חלום ליל קיץ" של מנדלסון. מורה נוסף היה וויליבלד גורליט שנודע בזכות מחקריו על מיכאל פרטוריוס. בפרייבורג שרודר נחשף למוזיקה עתיקה מימי הביניים המאוחרים ומהרנסנס והחל לפתח סגנון שנמנע מיחסים הרמוניים מסורתיים.
שרודר הופיע כנגן ויולה סולן בדיסלדורף וניגן בכמה תזמורות בברלין, אך הוא התפרסם בעיקר כחבר בשלישיית הרלן שביצעה מוזיקה עתיקה ביחד עם רעייתו קורנליה ובונה הכלים פיטר הרלן (Harlan). פרסומו כמלחין התחיל בשנת 1922 עם הסונטה לכינור ופסנתר ויצירתו הקולית Mond und Menchen לקול, חליל ופסנתר. אף ששרודר פגש את פאול הינדמית רק שנה מאוחר יותר בפסטיבל למוזיקה חדשה, סגנונו היה כבר אז דומה במידה רבה לזה של הינדמית והוא הושפע מהזרם הנקרא Neue Sachlichkeit ("האובייקטיביות החדשה") שנמנעה מהדגש על אקספרסיביות מובלטת. רביעיית הבמן (Havemann) הרבתה לבצע את יצירותיו בסוף שנות ה-20 ובראשית שנות ה-30. גם גוסטב הברמן, מוביל הרביעייה היה בין המוזיקאים ששרודר הכיר בשנות ה-20, ובשנות ה-30 הפכו לתומכי המשטר הנאצי. במקרה של הבמן, הוא הפך ממוזיקאי מודרני ליברלי לכאורה לחבר בגוף שהיה אחראי על סילוקם של מוזיקאים יהודיים מחיי המוזיקה בגרמניה. בשנת 1935 גם שרודר פוטר ממשרתו בשל שורשיה היהודיים של רעייתו.
לאחר המלחמה שרודר שילב בסגנונו בין טכניקות של כתיבה חופשית בשיטת שנים עשר הטונים שפיתח ארנולד שנברג לבין האובייקטיביות החופשית. בין יצירותיו – "מוזיקה לחליל ובסון", חמישה קטעים לוויולה סולו, מוזיקה לקול ולהרכבים קאמריים מגוונים ואף מוזיקה לסרטים. יצירתו In Memoriam: Lied der Moorsoldaten לרביעיית מיתרים הוקדשה לזכר השואה ומתבססת על שיר שנכתב במחנה בולגמור בו הוחזקו אסירים פוליטיים, מתנגדי המשטר הנאצי.
אילזה וורנר רוולד הוצגו בפני השכנים כבני זוג שביתם נהרס בהפגזה. נלה הרטלינג, בתם של הנינג וקורנליה, סיפרה לנציגת "מרכז הזיכרון להתנגדות הגרמנית" בגרמניה על התלאות שעברו הוריה בזמן המלחמה, על פיטוריהם וניתוקם ממקורות ההכנסה ומסביבת החברים ועל בריחתה של קורנליה שגרה בביתו של כומר ועבדה כנגנית עוגב. מרגשים במיוחד דבריה על אביה – היא מספרת שהוא העיד כי רק שנים רבות מאוחר יותר הוא הבין מה הייתה המשמעות של מעשיו. הנינג שרודר שמח מאוד על נטיעת העץ בזמן קבלת האות מיד ושם, כדי שיהיה אפשר לספר גם על הטוב בעולם שממשיך אפילו בזמנים הקשים ביותר.