תגיות
בטהובן, חדש בספרייה, מוצרט, מרכז למוסיקה וספריה על שם פליציה בלומנטל, נפתלי וגנר, פרידריך גולדה, צבי צרי
את הסקירה הבאה הכינה ד"ר שרה זמיר, להנאתכם!
לאחרונה רכשנו כמה ספרים שעיסוקם אמנם במוזיקה, אך מזווית רב-תחומית, שהיא נקודת המבט העכשווית בכתיבה על מוזיקה ועל אמנויות בכלל. כך למשל, ספרו של נפתלי וגנר מוזיקה קטלנית, בו הוא דן ביצירות ספרותיות העוסקות במוזיקה בדרך כזו או אחרת, ולעיתים אף מנתח אותן בכלי ניתוח מוזיקליים, כאילו היו יצירה מוזיקלית. פרקי הספר קרויים בשמות של ציפורים, בהשראת היצירות הספרותיות הנדונות. אם תרצו לראות את וגנר מתארח בתכנית "אינטרמצו עם אריק" ומספר אודות ספרו, תוך כדי הדגמות מוזיקליות, אפשר לעשות זאת כאן:
ז'אנר בינתחומי נוסף המוצא ביטוי אצלנו בספריה הוא הרומן הביוגרפי, דוגמת ספריו של צבי צרי על מלחינים מפורסמים דוגמת ברטוק, בטהובן, דביוסי ועוד. צרי מתבסס על תיעוד חייהם של המלחינים, על מכתביהם ויומניהם ומוסיף נופך דרמטי סיפורי תוך שהוא יוצר מעין נובלה. כל ספריו נמצאים בספרית ההשאלה. אתם מוזמנים!
היבט אחר של בינתחומיות מצוי בספר Bach and God זהו ספר חדש שיצא לאור לאחרונה בהוצאת אוקספורד ומחברו מצא קשרים חדשים ומעניינים בין יצירותיו הדתיות והחילוניות של יוהן סבסטיאן באך לבין הקשרים ליטורגיים המופיעים בברית הישנה ובברית החדשה. החידוש בספר מתמצה בכך שההקשרים הללו מתגלים גם ביצירות אינסטרומנטליות של באך, כאשר אין טקסט שמנחה את המאזין לכיוון הליטורגי. הספר אצלנו על המדף, חם וטרי ישר ממכבש הדפוס! בואו לקחת!
גישה בינתחומית עכשווית מוצאת ביטוי גם בספר חדש שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת ייל , הספר Barbara Streisand המציג את דמותה של השחקנית והזמרת כאייקון תרבותי. נקודת המוצא של מחקר תרבותי זה היא שסטרייסנד קראה תגר על הסטנדרטים ההוליבודיים בכל הנוגע ליופי ולקסם אישי שכן מבחינות אחדות היא היתה אנטיתיזה לסטריאוטיפ ההוליבודי הן מבחינת המראה והן מבחינת האופי. מחבר הספר בוחן את חייה ואת הישגיה של סטריינד כדמות "אחרת" – יהודיה בעולם של גויים, נערה פשוטה וביתית שהגיעה לעולם זוהר ואכזר, ואשה מוזרה וחריגה בעולם של מוסכמות ראוותניות. לאור "אחרותה" של סטרייסנד, הישגיה מוצגים כמכוננים את היותה "קולו של הדור". הספר על המדף, מחכה לכם הקוראים.
לסיום – מבצע רב-תחומי – הפסנתרן האוסטרי פרידריך גולדה (Friedrich Gulda). גולדה היה פסנתרן שמיצה את הקריירה הקלאסית שלו בגיל צעיר ופנה להלחנה ולג'אז. בהמשך, יצר היתוך מעניין בין הגישה הביצועית הקלאסית המקובלת לבין מאפיינים אילתוריים אותם ינק מהג'אז, והגיש לעולם המוזיקה של זמנו ביצועים יוצאי דופן של הרפרטואר הקלאסי, החל מבאך וסקרלטי ועד שופן וברהמס. גולדה אף שבר את המוסכמות הויזואליות של הביצוע כאשר נהג לנגן רפרטואר קלאסי כשהוא לבוש בבגדים צבעוניים ולראשו כומתה רקומה. בספרייה מגוון רחב מהקלטותיו של גולדה, וגם הקלטות של יצירות שהוא עצמו חיבר וביצע, וגם וידאו של הסרט המפורסם So What? בו הוא מציג את חזונו האמנותי. כל ההקלטות וגם הווידאו – להשאלה!
רגע מוזיקלי 